כמה נמוך ניתן להם לרדת

[שחר]

""זה בול עליך, זה יושב עליך 10, פשוט סוף הדרך". את מקשיבה למה שהמוכרת אומרת לביתך המתבגרת, מסתכלת עליה ומקווה שהיא תתבונן היטב במראה ותראה את מה שאת רואה. את האמת, זה נראה עליה זוועה, והעובדה שכל חברותיה לובשות מכנסיים עם רוכסן הרחק מתחת לפופיק לא אומרת שאת תאפשרי לה גם. -או שאולי כן?

בשנים האחרונו..."
המאמר המלא : כמה נמוך ניתן להם לרדת

[מיריה רון]

חישבו על זה...אם לכם נוח יותר, להם נוח יותר, גם לי יהיה נוח...

אני מסכים עם זה שאסור לתת לזה לקרות. צריך לשמור את הילדים תמים וזכים לפחות עד גיל הטיפשעשרה שאז גם ככה אי אפשר להכניס למוח שלהם כלום והדבר היחיד שמעניין אותם זה לפוצץ פצעים בפנים. למה ילדות קטנות צריכות להתלבש יפה? הן צריכות בגדים כדי שיהיה להן מה ללבוש אין לאיך שזה נראה עליהן שום משמעות ואסור שתהיה.

נכון? הם מצפים שאם הם ייתנו לילד שלהם את הפסיליטיז
הכי טובים ייצא להם ילד שמוגדר מוצלח, עם תואר שני בפיזיקה או משהו, אבל הם לא מבינים שדווקא מעט גבולות ברורים יביאו את הילד לשיאים בעתיד.

יש הורים כאלה. שלא מבינים כמה חשוב להציב גבולות לילדים של היום.
ומה הפלא אחרי זה שילדים בני 17 שרק קיבלו רישיון,
אפילו בדיקת ינשוף לא עוברים .
מה השוק??
הם מקבלים את כל החופש שיש ומאבדים את עצמם.
ואחרי זה, מי יושב בבית ובוכה?
ההורים, רק ההורים!

אני לא מבינה איך אישה יכולה לעבור הריון, לידה ועדיין להתיחס לילד שלה כאילו הוא לא שלה..
יש המון אמהות כאילו!
ולא, זה לא דיכאון או בעיה פסיכולוגית הן פשוט רוצחות!!!

[u]תתפלאי אבל יש לא מעט כאלה...
אני לא יודעת מה עובר להם בראש, אולי זו
קנאות או צרות עין שכזו כלפי נשים שהכל ורוד אצלן,
אחרי לידה הן חוזרות לגזרה מושלמת והבעל שלהן
מדהים.
אי אפשר לדעת, אני אישית לא מבינה את זה!

אוי נו..
לא צריך להיות בוגר תואר ראשון בתקשורת כדי לדעת
שאין דבר כזה מושלם.
תמיד יהיה משהו שאנחנו לא נהיה מרוצים ממנו
הרי הדשא של השכן תמיד יותר ירוק!!!

חחח, מבדר ומעציב גם יחד שזה המצב שלנו כיום.
אבל אם נתייחס לעניין ה"להרשות" לילדים לפעול כרצונם, נציין כי ילדים,בכל גיל שהוא, צריכים להרגיש שגם סומכים על שיקול הדעת שלהם.
נכון, אי אפשר תמיד לסמוך על שיקול הדעת שלהם (שמא יבחרו לראות "הפיגמות" כל היום ולזנוח לחלוטין את שיעורי הבית שמחכים להם כבר משבוע שעבר...) אבל צריך להתחשב בהם ולאפשר להם במידת מה, להיות אחראים למצבם.
נשמע מסובך?
סותר?
איך עושים את זה?
צריך להגדיר את הדברים בהם יש לילדים אפשרות בחירה, לצד העניינים בהם מותר להם להביע את דעתם אבל עליהם להיות קשובים להורים שהם הגורם הסמכותי ולהם יש את המילה האחרונה.

ניתן לעשות זאת באמצעות פנייה אל אימון משפחתי באמצעותו ניתן להגדיר את יחסי הכוחות במשפחה, את הכללים של המשפחה, החזון ההתנהגותי, השאיפות של כל אחד מבני המשפחה ושל כלל המשפחה יחד ועוד ועוד...