נושאים נוספים

התאבדות -שליש מהנסיונות ע"י נוער

25 ביוני 2009 | שחר


סימני דיכאון

סימני דיכאון

תקופת גיל ההתבגרות בהיותה סוערת במיוחד מביאה עימה אתגרי התמודדות מיוחדים עבור הנערים הנוטים להגיב בהתנהגות מוקצנת המביעה תוקפנות, מרד, התכנסות עצמית, התרחקות פיזית, ביטויים פסיכוסומאטיים ובמקרים קיצוניים במיוחד בניסיונות התאבדות אשר עלולים להסתיים בפגיעה פיזית או נפשית, בנכות תמידית וכמובן במוות.

בכל יום מגיעות לבתי החולים בארץ כ-10 פניות בעקבות ניסיונות התאבדות מתוכן 3-4 הן של בני נוער בגילאים 15-24. לפניכם כמה נתונים על אובדנות בישראל שכל הורה צריך לדעת.

נערות מנסות יותר ונערים מתים יותר

סקר שפרסם משרד הבריאות שבדק את נתוני האובדנות בעשור האחרון בישראל מצא כי 36% מניסיונות ההתאבדות בישראל נעשו על ידי בני נוער בגילאים 15-24. הגיל המועד ביותר לאובדנות בקרב בנות הוא 16-17 ובקרב בנים הוא 19-20.

הסקר מראה גם ש-5% מניסיונות ההתאבדות בקרב כלל בני הנוער מסתיימים במוות כאשר "רק" 1% מהבנות "מצליחות" להתאבד בעוד שבקרב הבנים מספר זה עולה ל 11%. הסקר מצביע על כך שניסיונות התאבדות נפוצים בהרבה בקרב נערות.

תחילת השבוע בימי הקיץ

על פי הנתונים שנאספו עולה כי מרבית ניסיונות ההתאבדות מתרחשים בחודשי הקיץ (מאי – אוגוסט) וביומיים הראשונים של השבוע. יחד עם זאת שכיחות המקרים המסתיימים במוות הגבוהה ביותר היא חודשים מאי – יולי, ינואר ואוקטובר.

סיבת המוות המובילה

עוד עולה מן הסקר שבקרב צעירים בני 15–24 התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב הבנים והשלישית בשכיחותה בקרב הבנות. כמו כן בתוך שני עשורים חלה עלייה ניכרת בשיעור ההתאבדות מכלל מקרי המוות בגילאים אלה, מ-6% בסוף שנות ה-80 ל-13% בסוף שנות ה-90.

למה הם עושים את זה?

פרופ' ישראל אור-בך מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בדק את הסיבות שמתבגרים נותנים לניסיונות ההתאבדות ומצא כי השכיחה שבהן היא הרצון למות (28%). בנוסף לסיבה זו 22% מהמתבגרים טענו כי הם חיפשו הקלה לכאבם הנפשי, 16% רצו לברוח ממצב בלתי נסבל ו- 11% ביקשו לגרום לאנשים שמסביבם להבין את רגשותיהם. סיבות נוספות שהועלו היו לגרום למישהו להצטער, לגרום לשינוי בהתנהגות כלפיהם, להראות אהבה לאחר, לבדוק אם אוהבים אותם וכקריאה לעזרה.

והמספרים גבוהים עוד יותר

למרות נתוני הסקר קיימת הערכה בקרב אנשי מקצוע שמספר ניסיונות התאבדות שמבוצעים בפועל גדול פי 100-200 ממספר הניסיונות המדווח וכי רק מקצתם של ניסיונות אלה מגיעים לבתי החולים ולידיעת הרשויות.

חשיבותה של הערכה זו היא בהיבט ליווי ומעקב לטווח ארוך אחר מי שכבר ניסו להתאבד בעיקר כי מחצית מן המתאבדים עשו זאת לאחר ניסיון התאבדות קודם אחד לפחות.

קשה לחשוב על מישהו קרוב אלינו כקורבן פוטנציאלי של התאבדות ובכל זאת, לאור נתוני הסקר ראוי שלא נטמון את הראש בחול על מנת שלא נמצא עצמנו יום אחד שואלים "איך לא שמנו לב?"

 

כללי

נושאים

שימושי