בשנים האחרונות חלה עליה חדה בכמות הילדים המאובחנים כלקויי למידה. הוריהם של ילדים אלה, מתמודדים לא רק עם הקושי היום יומי אלא גם עם המחדלים שבאבחון ובטיפול והרבה פעמים נשארים לבדם בזירה, מבולבלים ואובדי עצות. לקות למידה מוגדרת כקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי תורשתי מולד או כתוצאה מחבלה או מחלה מוחית. קיימים סוגים רבים של לקויות למידה וביניהם קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות, הפרעות בעיבוד התחושתי (סנסורי), הפרעות בתפקוד המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה), דיסלקציה ודיסקלקוליה, הפרעות בהתמצאות בזמן ובמרחב.
מומחים מעריכים כי כיום כ-10% מהאוכלוסיה מתמודדת עם לקות למידה כלשהי והמספרים רק הולכים וגדלים. הנוירולוג פרד באומן הציג לאחרונה נתונים לפיהם ב-20 השנים האחרונות חלה עליה של 1000-1400% במספר המאובחנים כלקויי למידה בארה"ב. נתונים אלה, מעבר להיותם מדאיגים ביותר מעלים שאלות ותהיות רבות.
כיצד יתכן גידול כזה בהיקף התופעה? הסבר הרפואי לכך ניתן על ידי ד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויות למידה, הטוענת כי הגידול נובע בעיקרו מעליה במספר הילודים בסיכון (פגים, חולים, הריונות בסיכון) השורדים כיום.
סיבות נוספות מונחות על כתפיהם של הרגלי התזונה והרכב המזון של ימינו, הישיבה רבת השעות מול טלוויזיה או מחשב והגידול בכמות הקרינה שבאוויר, אבל הסברים אלה אינם תמיד מספיקים.
ד"ר אלגה לינדן, פסיכיאטרית מומחית ללקויות למידה טוענת שהשיטות המקובלות ביותר לאבחון לקויות למידה כיום מתבססות על שאלונים ותצפיות בלבד ולא על סריקות מוח נוירולוגית כפי שהיה מתבקש. רובן של שיטות אלה מיושנות ואינן מותאמות לאבחון לקויות הלמידה הספציפיות.
לקויות למידה מוגדרות כהפרעות שמקורן בתפקודים עצביים לא תקינים במוח. במקביל אליהן קיימים קשיי למידה שמקורם בגורמים סביבתיים ורגשיים. לשתי התופעות סימפטומים דומים אך לרוב הם מאובחנות באותם הכלים ממש ולכן אין הבחנה שמבדילה ביניהן. המשמעות הישירה היא שהמאובחנים לא מקבלים את הטיפול הראוי והמתאים להם.
אחד מסוגי הטיפולים המקובלים ביותר כיום עבור מנעד רחב של מאובחנים כלקויי למידה הוא הטיפול הפסיכיאטרי – תרופתי. מבלי לצדד בסוג הטיפול הזה כשלעצמו או להתנגד לו חשוב לדעת כי יעודו המקורי הוא עבור ילדים ומבוגרים הלוקים בבעיה נוירולוגית אורגנית מסוג מסויים בלבד. מטופלים הסובלים מקשיי למידה מסיבות רגשיות למשל לא רק שלא יפיקו תועלת מטיפול זה, הוא אף עלול להזיק להם באופן בלתי הפיך.
גם כאשר הטיפול התרופתי הוא התשובה ההולמת ללקות הלמידה הוא איננו מספיק. ילדים לקויי למידה והוריהם זקוקים לטיפולים תומכים, להנחיה מקצועית ולעזרה מעשית. כל אלה לא רק שאינם ממומנים לרוב אלא אף אינם מובאים לידיעתם של ההורים על ידי הגופים המקצועיים המוסיפים כך חטא על פשע.
ההתמודדות של הורים לילד עם קשיי למידה או עם לקויי למידה היא קשה. לפעמים עליהם להיענות לדרישות מחוצפות מצד בית הספר ולתת לילד תרופה בניגוד לדעתם ומדובר גם בהוצאות כלכליות די משמעותיות. גם על מנת להשלים טיפולים נדרשים או לקבל טיפולים משלימים המגיעים להם כחוק צריכים ההורים לא פעם להיאבק. בנוסף לכל אלה מתמודדים ההורים עם קשיי היומיום עם ביטוי הלקות של הילד בבית. כל אלה גורמים לכך שהתסכול הנובע מהלקות שבטיפול רק גובר.
| שווה? | הדפס | שתף | מנוי לערוץ |
עוד באותו נושא
תגובות בפורום הורים
לקויות למידה ו- ADD | היו הראשונים להגיב