הסיטואציה הבאה אינה מומלצת לצפיה להורים עם ילדים מתחת לגיל 8. יצאת מהמקלחת אחרי שיניים ופנים והשיער עדיין מסודר נורא, עוד לא התאפרת או התלבשת השעה כבר 7:30 והילד עדיין במיטה.
לפני 5 דקות הילד ביקש שוב 'עוד קצת', הוא עדיין מכורבל מתחת לשמיכה וההסעה יוצאת עוד 15 דקות. הילד ממאן להזדרז והלחץ הגובר גורם לך לשלוף אותו מהמיטה ולצוות עליו לעוף לאמבטיה, אבל הקצב שבו הוא גורר את הרגליים נראה איטי באופן כה מוגזם שלקחת אותו לכיור על הידיים.
בכיור המים ניתזים על החולצה שלך ואת נוזפת בילד לשטוף פנים לבד ורצה להחליף וכשאת חוזרת את מגלה שהוא עדיין בוהה במראה ואת יודעת שאין סיכוי ששניכם לא תאחרו היום.
אחרי שנים של 'לחץ בוקר' הבנתי שחלק מהקושי של הילד לתפקד הוא בדיוק בגלל זה - אותו לחץ משולב ברצף פקודות והוראות של בוקר. זה לא סימפטי מבחינת הילד להתעורר לתוך רצף של דרישות ולעזוב בשמחה ועליצות את השמיכה החמימה וללכת לגן רק כי אמא אמרה ש'כבר מאוד מאוחר'. הקצב האיטי של התנהלות הילד בבוקר הוא הרבה פעמים מנגנון התגוננות ולפעמים גם התרסה כנגד הלחץ והקצב הזה של העולם.
הטריק להימנעות מהבקרים מסוג 'הרגע האחרון' הוא דווקא לנסות להאט את הקצב. מניסיון, אפשר לשמור על שלווה כשעוד מעט רבע לשמונה וצריך להספיק ומהר.
מיד אחרי פתיחת החלון והבוקר טוב מתיישבים לידו מלטפים את גבו בשתיקה ונותנים להכרה של הילד לשוב מארץ החלומות למטלות הבוקר. מלטפים לאט, זה בכל מקרה ייקח מקסימום דקה עד שהילד ימצמץ ראשון ויפקח עיניים ואז אפשר להגיד בוקר טוב פשוש ולהרים אותו על הידיים או שממשיכים ללטף.
עדיין לאט ומחבקים את הילד ומוודאים שהוא לא נרדם על הכתף. אם הוא נרדם ממשיכים ללטף ולמרות הפיתוי הגדול לא ממהרים ואפילו משלבים תנועות נדנוד קלות ושואלים אותו מספר שאלות בקול רך, לא חייבים לחכות לתשובה.
ישנת טוב מתוק שלי ? אתה רואה את הענן הקטן שט בשמיים הכחולים ? אתה רואה בחוץ את הציפורים על העץ ? תמצאו שאלות עם תשובות פשוטות שמתאימות לחדר, או שתנסו להראות דברים ספציפיים מהחלון. 'תראה איזה בוקר יפה' לדוגמא, הוא לא משהו ספציפי שהילד יכול לתפוס במבט, זה סתם דיבור מעצבן של אימהות שעובר בירושה.
אפשר גם להכניס כל בוקר משהו חדש למיטה של הילד, צעצוע קטן או בובה שמזמן לא שיחקו איתה כדי לסקרן אותו לפקוח את העיניים.
השאלות נועדו להמריץ את ההכרה של המתעורר הקטן להתחבר למציאות החדשה של הבוקר דרך מרכז הראיה במוח. לא צריך להאיץ עם השאלות, זה לא פסיכומטרי - המתינו בין שאלה לשאלה. יש זמן. אחרי שלוש דקות של ליטופים עם שאלות איטיות והילד עירני ומוקיר תודה על הכניסה החלקה ליום החדש שלו, ובמילים אחרות -הילד שלך.
כשהילד בידיים שלך הוא יעשה הכל יותר מהר אם רק מבקשים ממנו. למרות שבשלב זה מה שעניין אותנו הוא השעון, גם אם הוא מתקשה למצוא את הנעל השניה אין טעם לגעור בו או לבוא בטענות - לא מפני שלא מגיע למניפולטור הקטן, אלא פשוט מפני שזה אף פעם לא גורם לו לעשות משהו יותר מהר…
ההמלצה היא פשוט לעזור עם מה שאפשר בלי לבוא לילד בטענות, זה הרבה יותר אפקטיבי ומהיר.
עוד טיפ קטן שממש עוזר ליצירת בקרים שלווים הוא לתת לילד לבחור את הבגדים שלו לילה לפני ולשים אותם מסודרים בכסא מוכנים ליום המחר.
ההכנה המוקדמת יוצרת קישור מחשבתי ל'מחר בבוקר' עוד לפני שהילד נרדם, שלב בחירת הבגד הנכון לאותו יום מהארון נחסך והילד נהנה מהאחריות המתלווה לבחירה.
בקיצור, ליצירת בוקר טוב כדאי להתחיל דווקא בקצב איטי ושליו וכמו שנאמר בסיפורי ילדים- החיפזון מהשפן…
 2+ |
 |
 |
 |
||
| שווה? | הדפס | שתף | מנוי לערוץ |
עוד באותו נושא
תגובות בפורום הורים
זן ואומנות ארגון ילד בבוקר | (2) תגובות | הוספת תגובה