המשך למאמר סדרות טלוויזיה מטופשות
נפגשנו חצי שעה לפני תחילת התכנית, הילדה עם עט ודף. את דעתי המנומקת על הסדרה היא כבר שמעה לא פעם אבל הפעם ניצלתי את הקשב שהיתה שרויה בו והסברתי לה היבט אחר: "בדיוק כפי שהגוף שלנו יודע להתגונן בפני מחלות שהוא יודע לזהות, התודעה שלך יכולה להתמודד עם מסרים שמוכרים לה". המשכתי:-"מסרים שהתודעה לא יכולה להתגונן בפניהם, עלולים להגיע ישירות לנפש שלך".
-המילה נפש תמיד מסקרנת ילדים ותשומת הלב של הקטנה התחדדה: "הסכנה העיקרית בסדרות מהסוג הזה היא שתחשפי למסרים שאת עדיין לא יודעת להתגונן בפניהם גם אם את משוכנעת בכך, ולכן מטרת המבחן היא לבדוק לכמה מהתכנים או המסרים שתפגשי בסדרה את באמת מודעת. אם תזהי למעלה מ 80% אחוז מהמסרים תוכלי לראות את הסדרה לבד".
הסברתי לה שאנחנו לא עומדים 'סתם' לראות את הסדרה אלא להתבונן היטב בתוכן שלה. בזמן הצפיה עליה להספיק לרשום את מה שהיא מזהה כמסרים שמעוררים תחושות ורגשות. "סביר להניח שלא כל כך תיהני" הוספתי, אבל הילדה רק רצתה שנמשיך.
הגשתי לה דף עם שאלות ברווחים גדולים כדי שתוכל לענות במהירות. ההנחיה היתה להשתמש במילים בודדות לתיאור ואת הפעמים שהופיעו בקווים לספירה, כמו טבלת ייאוש. לאחר שקראה את המבחן ועניתי על מספר שאלות הבהרה התחיל הפרק.
במהלך הצפיה בפרק הראשון עלייך למנות את הדברים הבאים:
לאחר מכן הופיעו מספר שאלות מסכמות לגבי הכמות וסוג המסרים העיקריים שפגשה.
ישבנו לראות את הפרק כששנינו סופרים את סוגי התחושות והרגשות שעוררו העלילה והאירועים וקיבלו ביטוי ע"י השחקנים המוסיקה והצילום. שעה קלה אחר כך היא הגישה לי את התשובות. היא תיעדה פחות מחצי מסוג ה'אירועים הרגשיים' שספרתי בעצמי. הציון שקיבלה היה 30 מ-100.
עשינו שיחה על תוצאות המבחן וחידדתי את ההבדלים לגבי רגשות שהתקשתה להבדיל ביניהם כמו עצבות ותסכול או רגשות אשם ואכזבה.
לאחר השיחה היא הסכימה שהמבחן מראה שהיא עדיין לא מוכנה לסדרה שכזאת אבל ביקשה מבחן חוזר. קבענו למחרת באותה שעה.
לקראת המבחן החוזר אתגרתי אותה בשאלות חדשות. התשובות שהילדה הגישה שעה לאחר הצפיה המשותפת בפרק השני למחרת, מילה במילה:
מה הם עשרת הרגשות השכיחים ביותר "בטלנובלה"?
צייני עשרה סוגים של פעולות חברתיות בשכיחות הגבוהה ביותר ב-"טלנובלה"
הפעם הילדה די דייקה, אבל עדיין לא וויתרתי. למה למען השם, מצפים מהורה שירשה לילד שלו לצפות בתכנית שמכילה את הרשימה שמלמעלה ?
הגשתי לה מספר שאלות נוספות שלא דרשו ממני או ממנה צפיה בפרק נוסף:
מהתשובות שכתבה ניכר שהיא יודעת להבדיל ולבטא מילולית את ההבדלים בין סוגי הרגשות שראינו בפרקי הסדרה. ההסבר הכנה שלה לסיבה שהיא פשוט רוצה לראות היה משהו בסגנון "למרות שאני מודעת שהסדרה מיועדת לעורר רגשות שליליים בצופים הסדרה אני עדיין מאוד מסוקרנת ורוצה לראות". היא חזרה על הטיעון מספר פעמים בנוסח שונה וזה בעצם היה לב העניין. לשמחתה הרבה החלטתי מאותו יום לאפשר לה לראות את הסדרה המטופשת.
שנתיים אחרי והיא עדיין רואה מדי פעם סדרות מטופשות. אני לא משוכנע שההחלטה לאפשר לה לצפות בהם נכונה אבל היא הרוויחה כלי הבחנה אפקטיבי שעוזר לסנן הרבה מהמיותר ובמיוחד כשהמיותר הוא הרוב. נראה לי שרמת החסינות שלה לתכנים שהיא פוגשת בטלוויזיה השתפרה ונדיר שהיא מוטרדת לאחר צפיה בסדרת דרמה או מתח. עדיין, אני מקווה שלא אצטרך להתנצל בפניה בגיל מבוגר יותר.
 0+ |
 |
 |
 |
||
| שווה? | הדפס | שתף | מנוי לערוץ |
עוד באותו נושא
תגובות בפורום הורים
טירונות צפיה בטלוויזיה | היו הראשונים להגיב