פעם המילה בר מצווה העלתה תמונה של ילד בחולצה לבנה עם כיפה לראשו על במת בית כנסת מקריא את ההפטרה בקול צווחני מתחלף. אחר כך בא מטר של סוכריות ונשיקות עם אודם של דודות קצת צחקוקים עם האחים וברכות וחיבוקים מאבא מאמא. בפינה עמד שולחן עם בורקסים וחצאי פיתות עם חומוס והיה את הדוד שרקד כי שתה יותר מדי ובסה"כ היה נחמד. המתנה השכיחה היתה אופני ספורט. לא סתם, עם הילוכים.
בגלל שהגדולה שלי מתחילה להתקדם לכיוון האירוע והיא מדי פעם 'מסבירה' לי מה בדיוק הציפיות מהמפיק ואיך צריך להתנהל האירוע שוחחתי עם הורים אחרים על תחום חגיגות הבר מצווה וגיליתי עובדה מצערת -כנראה שהשתגענו.
דבר ראשון נתחיל במוקד השמחה העיקרי - הכסף והמתנות. במסיבות בר מצווה לא נהוג יותר להביא מתנות ובחירת מתנה אישית מזמן לא מאתגרת אף אחד. חסל סדר בונבוניירה נודדת (ראה אפרים קישון) ספרים עם הקדשה, מערכת תופים או אופניים לילד. היום נותנים שיק ונגמר הסיפור.
אם גודל וכמות המנות הראשונות בארוחה לא עמדו בציפיות או שסכום השיק לא התקרב לכסות את העלות לארוחה זה עלול להגמר רע עבור צד "מסויים" של המשפחה. בורקסים וחצאי פיתה עם חומוס עם חמוץ עם בקבוקי שתיה בתור אירוח לאורחים לא יתקבלו בהבנה, גם המתנות לא.
אם אין גריל ארגנטינאי או לפחות בור צליה שיכיל חצי שור או כבש שלם וברמנים בתלבושת פינגווין שיגישו משקאות חריפים האורחים כנראה ירעבו או גרוע מזה - ייעלבו. בופה קר ייחשב כסביר רק בנסיבות מקלות ורק אם הוכן ע"י צוות שפים מאיטליה ובתנאי שהג'בטות נאפו ממש מול עיני האורחים.
הבעייתיות נמשכת עם המיקום. בבית כנסת אי אפשר לכלול מאפיה ובור צליה לאירוע כי מדובר באש גלויה ולא פלטת שבת, עובדה שדוחפת אותך לחפש מקום או במילים אחרות - אולם. המקום שהייתי בו מתמחה באירועי קיץ והמליץ על האוהל הקטן- רק 300 אורחים.
אין לי בעיה מיוחדת עם המקום. בסה"כ מקום מרווח וממוזג אבל סבתא חיה לא תוכל לשמוע את הברכות בגלל המרחק של הבמה מהשולחנות ולכן חייבים הגברה. מגפון בסגנון עמיר פרץ לברכות לא מקובל יותר וכנראה שצריך צוות הגברה, מגביר אחד לא מספיק.
צוות הגברה מגיע עם שורת רמקולים שמזכירים את אזור התאומים בימים הטובים יותר ודי ג'יי שמציג את האורח דרך מיקרופון אלחוטי דבוק ללחי בליווי טכנו או האוס-שמהאוס.
חשבתי שסבתא חיה תהייה מרוצה כי סופסוף לא תצטרך להתאמץ להקשיב אבל באמת שאין סיכוי שתשמע את מי שמדבר איתה בשולחן בווליום שיהדהד עד גדרה. חייבת להיות אלטרנטיבה לטקסי היהדות הרעשניים והחדשניים האלה.
לפני חודש הייתי באירוע בר מצווה של זוג חברים קרוב. היה שקט להפליא כי לא היה די ג'י אבל היתה רבה רפורמית שניהלה את הטקס בבית כנסת רפורמי.
על פניו נשמע ומבטיח ומכובד.חשבתי שסופסוף מצאתי טקס רגוע. אבל כמות התיקים העצבניים שהלכה והתפשטה על פני הקהל המבוגר והמזוקן יותר בקהל לנוכח הרבה עם הכיפה הסגירה אלימות תת קרקעית שמנעה להתרכז בטקס עצמו. בקיצור, מעניין אבל לא פשוט.
הצלחנו להפוך את טקס הבר מצווה מאירוע סימבולי עתיק שבו הילד הופך לגבר-גבר והילדה לנערה בוגרת לאירוע בסגנון גיוס קבלני קולות של מפלגת בורקס. אז עם כל הכבוד לאופנה אני עדיין מאמין שאפשר לעשות חגיגת בר מצווה גם בלי רעש אש ותמרות עשן.
מתנות אישיות עם ברכות והקדשות שכתובות מהלב עדיפות בהרבה מעוד שיק. אפשר לחגוג באופן שקט ולתת מקום ראשי לברכות מיוחדות שישאו משמעות אמיתית עבור הילד. את הד'י ג'י והפילה המיושן הילד לא יזכור אבל ברכה אחת נכונה בזמן הנכון יכולה ללוות אותו לכל החיים.
 1+ |
 |
 |
 |
||
| שווה? | הדפס | שתף | מנוי לערוץ |
עוד באותו נושא
תגובות בפורום הורים
בר מצווה בחלל | היו הראשונים להגיב