כתלמידים אחד העונשים הגדולים שיכולנו לקבל היה לכתוב סיכום בהיסטוריה אודות אירוע קדמוני או דמות חשובה. דורות של תלמידים השתמשו באותו ספר עב קרס מצהיב ויבשושי של תכנית הלימודים והסיכומים שדרש המורה היו גנוזים בספרים בספריה העירונית שאכלסה ספרניות שלא התלהבו מחוש ההומור שלנו, בקיצור- תיק.
כיום שיעורי בית בהיסטוריה נראים קצת שונה. הילדים נשלחים לעשות שיעורי בית באינטרנט, נכנסים לגוגל ומקלידים זאב ז'בוטינסקי או טרומפלדור ומשם הישר לוויקיפדיה. בשלב זה הם עושים העתק-הדבק ובמקום שבו נגמרו שיעורי הבית מתחיל חוסר ההיגיון.
לא נתייחס לסוג התכנים שהילדים נדרשים לעשות עליהם שיעורי בית (גם לא לערך של שיעורי הבית עצמם) אלא לחוסר ההיגיון העומד מאחורי שליחת תלמידים להעתיק עבודות מהאינטרנט.
אם המטרה היתה שיפור כישורי המידענות של הילד באיתור מידע באינטרנט –ניחא. אבל כשהמטרה המוצהרת היא הכרת דמות היסטורית או אירועים ותהליכים בעבר הערך של האיתור וההדבקה הופך למשהו די מגוחך. כל התהליך משלב החיפוש בגוגל אחר האישיות ועד לסיום ההדבקה למסמך וורד עורך פחות מדקה, וכמה כבר אפשר ללמוד על אישיות היסטורית בדקה שרובה מוקדש למהירות התפעול של עכבר המחשב ?
אפילו שינון כצורת לימוד שנזנחה כמעט לחלוטין נראה שמכילה יותר תועלת והגיון מסדרת לחיצות על העכבר שלא מאפשרות 'זמן חשיפה' למושא העבודה. נכון, אז יש קצת עריכה של המסמך כי השוליים קצת בורחים הצידה לפעמים…אבל שום דבר שמאפשר מאמץ מחשבתי מינימלי.
באופן אישי אני לא משתייך להורים שחושבים שתאריכים ושמות הם הדבר הכי חשוב כחומר למידה אבל אם כבר מתרכזים בכישורי מידענות אז לפחות שילמדו אותם לבדוק מה הם מדביקים. וויקיפדיה הוא בסה"כ מיזם פתוח (ששומר רוב הזמן על איכות מידע טובה עד סבירה) אבל גם בו יש ערכים הסובלים מאי דיוקים, ולעיתים גם שיבושים פטאליים.
בוויקיפדיה כל אחד יכול לערוך כל ערך כאוות רצונו ולמרות שלרוב העורכים בוחנים ומתקנים את השינויים, לא מדובר בצוות מומחים שמישהו הסמיך לסנן או לאשר ערכים. בסה"כ כל התכנים בוויקיפדיה הם תוצר של חבורת אנשים שרובה אנונימית ומידת המחויבות שלה לאמיתות המידע אף פעם לא נבדקה.
חוץ מהערך הלימודי הירוד והעדר אימות העובדות המצוטטות נשארנו עם סוגיית המורים ומשווקי הדיו. מורים לעיתים קרובות יבקשו מכיתה שלמה להכין שיעורי בית הכוללים הדפסת העבודה –כולל התמונות. לא מובן מדוע להדפיס משהו כשהתלמיד יכול פשוט לשלוח למורה את הקישור לדף האינטרנט , הרי בכל מקרה כל התלמידים בכיתה ימצא את אותו התוכן דרך אותם מנועי חיפוש.
בשל הבזבוז של כל אותם מאות אלפי ניירות מודפסים מכל התלמידים שמעתיקים ושולחים להדפסה שמאיצה את קצב חיסול יערות הגשם ומחסניות הדיו בבית לא הייתי פוסל אפשרות שמדובר למעשה ב'קומבינה' מצד המורים ומשווקי הציוד המתכלה למדפסות. המפסידים הגדולים מהעיסקה הזדונית הם כמובן ההורים, שלא לדבר על יערות האמזונס.
אוקיי, אז אולי נסחפתי קצת והמורים לא באמת מעורבים בעיסקה מרושעת ואין כאן שיתוף רווחים על חשבון הפלנטה אלא פשוט קצת חלמאיות חוסר מחשבה. במקרה כזה רבותי המורים ואנשי המקצוע של משרד החינוך, אשמח אם תיכנסו לגוגל ותחפשו אחר מאמרים אודות תהליכי למידה ותקראו קצת להנאתכם. לא, אתם לא חייבים להדפיס את זה, זה רק בשביל ההתפתחות המקצועית שלכם ובשביל עתיד הילדים והסביבה שלנו.
| שווה? | הדפס | שתף | מנוי לערוץ |
עוד באותו נושא
תגובות בפורום הורים
ילדים בהעתק הדבק והשתק | (1) תגובות | הוספת תגובה