נתחיל בקטן - לא מדובר בסיפור גבורה המתאר כיצד הקמנו קהילה טבעונית, הבערנו מדורות בסלון או התפטרנו מהעבודה כדי לגדל עיזים וחסה אורגנית. נקודת המוצא שלנו היתה לנסות לבחור את העקרונות מהספר שאנחנו רוצים ויכולים כהורים ליישם במציאות.
בסופו של יום שתי הבנות גדלו בגישה קצת אחרת מהתורה המתוארת בספר עקרון הרצף כי זיקקנו רק את העקרונות שנראו לנו בתהליך ארוך ואיטי. אין כאן סדר חשיבות או מתכון בטוח למשפחה מאושרת אלא בסה"כ תיאור של ההתנסות לגבי הנקודות שאנחנו בחרנו ליישם המלוות במסקנות הפרטיות שלנו בפרספקטיבת הזמן.
לא תמיד יכולים לקחת חופש אבל השתדלנו מאוד. בסופו של דבר, אישתי היתה עם הקטנה במשך כמעט שנתיים ברציפות בבית. זה לא קל מבחינה הקריירה וההיבט הכספי ובטח לא קל למי שזה משעמם אותו לשהות עם תינוק אבל החלטנו שהמאמץ שווה את המחיר.
בראיה לאחור השהייה בבית לתקופה ממושכת עם התינוק הרך מומלצת בחום לכל למי שיכול. מה גם שלרוב אפשר שוב למירוץ העכברים בתוך פרק זמן קצר.
מהולדת הבכורה ועד גיל שלוש לערך הלינה בבית היתה על מזרונים, ללא מיטה. בחורף פרשנו שטיחים מתאימים כבידוד והקפדנו על ניקיון רצפת חדר השינה מאבק. השטיחים היו בעיה- כמה שתשאב הם עדיין נושאים אבק כך שבדיעבד הייתי ממליץ על מחצלות קש או בידוד אחר שקל יותר לנקוי. חימום תת-רצפתי הוא אופציה מומלצת אם אתם בשלבי בניה.
אנחנו די בטוחים שתחושת התא המשפחתי והקירבה לאמא מאוד תרמה לשלוות הילדה,ובעת הצורך אפשר להניק בלי לקום וללכת לחדר אחר. רוב הלילות הילדה ישנה ברציפות עד הבוקר.
חיינו במשך ארבע שנים ללא טלוויזיה והילדה ולא בדיוק סבלה מהעניין. הטלוויזיה שבה לביתנו כי חשבנו שהעדר קלטות ילדים המשלבות משחק ושירים עלול לפגוע בהשתלבות החברתית שלה בגן
אבל בדיעבד, נראה שזה רק היה תירוץ.
היתה תקופה שקצת התעייפנו ולשלוח את הקטנה לראות קלטת איפשר לנשום לשעה קצרה. כיום אנחנו מנסים להוציא את הטלוויזיה שוב ואני רק מחכה לרגע המתאים, בין ליגת האלופות למונדיאל- כדי לא לאכזב את הבנות. בסה"כ הוצאת הטלוויזיה יצרה בבית רגעים של שקט אמיתי ואיפשרה אווירה חמימה יותר ללא רוח תזזיתית, הסחות דעת והפרעות.
הבכורה נולדה כמעט 4 קילו ובגלל שלאישתי הצנומה רעדו הכתפיים מהמאמץ וויתרנו די מהר. בשטיפת הכלים ומטלות אחרות התינוקת היתה על טרמפולינה מרווחת. עבורנו גם טיולי שטח ברגל עם מנשא התבררו כמשהו לא כיפי בעליל והזכירו מסע אלונקות יותר מטיול משפחתי.
יכול להיות שהיינו צריכים לבחור מנשא במבנה אחר ויכול להיות שהתינוקת פשוט נולדה יותר ממשקל ילד אמזוני ממוצע…בקיצור- ניסינו, אבל המחיר היה כבד מדי.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שאי אפשר להחליף הכל באבקות ותחליפים. לגבינו היה ברור שאין בנמצא תחליף כלשהו שישתווה לכלל היתרונות של חלב אם והנקה ישירה מהגוף. את ההזנה האימהית שמלווה במגע, ריח וחום גוף שום בקבוק פלסטיק לא יוכל להחליף.
המסקנה במקרה הזה לגבינו חד משמעית: הורים שיכולים- לא לוותר.
כאן לא אימצנו את עיקרון הרצף במלואו ובמשחקים מסוג 'גילוי נקודת ההתעלפות של הורים' הכוללים טיפוס מדרגות וטעימות דגימות קרקע רדיואקטיביות אפשרנו לה לעשות הרבה וכמעט כל דבר, אבל בתנאי שהיא בטוחה- בעינינו.
אימצנו בהרבה סבל וייסורים את ההנחה שהיא כן יודעת להיזהר, ומצד שני (רק ליתר ביטחון) יצרנו בשביל הקטנה סביבה בטוחה, לדוגמא: כשטיפסה בגרם המדרגות לקומה השניה ליווינו אותה עם הידיים עד לנקודת הגובה המקסימלית שנוכל לתפוס אותה במקרה שתמעד, אבל לא עצרנו אותה ולא הפחדנו אותה עם 'אסור' ושאר איומים.
היה לנו קשה מאוד לשחרר אותה לחלק מההתנסויות -והילדה דרך אגב, לא מעדה פעם אחת. אותנו התושיה והאינטואיציה של הקטינה די שיכנעו, אבל עם השניה מצאנו את עצמנו הרבה פחות נועזים ובחרנו להמקד את המאמצים בסביבה יותר בטוחה.
החלפנו את השולחן בחדר האורחים לשולחן עם פינות מעוגלות, הרמנו מהרצפה את כל הדברים שאפשר לבלוע או להיפצע מהם ונתנו לה לזחול בחלל הבטוח יחסית כשהחדרים והארונות עם הסכנות נעולים- עם מפתח. הדבר היחיד שכן הזהרנו מפניו 'אסור' (ואפילו בצורה דרמתית) הוא שקעי החשמל והקמין.
יכולתי לקנות פקקי שקעים במקום להזהיר אותה אבל לא ידעתי שיש כאלה. בסה"כ ההחלטה לאפשר מקסימום חופש תנועה בסביבה בטוחה, ללא מגדלי דיסקים ומעמדי עציצים במשקל חריג נראית גם היום כהחלטה נכונה שמאפשרת לילד תחושת חופש מקסימלית.
אם יש דבר אחד שעלה לנו בדמים עם הבכורה זה תהליך ההרדמה. בגיל שנה בערך די התעקשנו להרדים אותה בשעות הערב לאחר ארוחת ערב ומקלחת גם כשלא רצתה לישון. הילדה עדיין עירנית ואנחנו שאפנו ליצירת סדר יום קבוע שכלל שעתיים של שקט להורים המעולפים.
פער הגישות ביני ובין האם יצר קצת מתחים אבל בסופו של דבר ולעיתים לאחר שעות שהילדה 'על הידיים' סדר היום ניצח והרווחנו את המעט שנשאר אחרי השעה תשע בערב לעצמנו.
גם עכשיו אני ממליץ לכל משפחה בהריון לקרוא את הספר כי גם אם לא בוחרים ליישם כלום, הרבה תובנות יחזקו את השימוש באינטואיציה ההורית - במיוחד במקרים שיש לגביהם ספק. וממה שלמדנו עד עכשיו בגידול ילדים תמיד יהיה ספק והרבה מקום לאינטואיציה.
 1+ |
 |
 |
 |
||
| שווה? | הדפס | שתף | מנוי לערוץ |
עוד באותו נושא
תגובות בפורום הורים
התנסות בעקרון הרצף | היו הראשונים להגיב